כותב המאמר: יעקב עזרא
קריאטין מונוהיידראט - Creatine Monohydrate
הקריאטין נוצר
במקור בגוף בכבד, בכליה ובלבלב. 95% מכמות הקריאטין הכוללת בגוף (כ-120 גרם באדם
ממוצע) מצויה בשרירי השלד, יתרת הקריאטין – כ- 5% - מצויה בלב, במוח ובאשכים. ניתן
גם לקבל קריאטין באמצעות התזונה. המקור העשיר ביותר לקריאטין הוא בשר בקר רזה; 1.1
ק"ג בשר בקר רזה מכיל 5 גרם קריאטין. דגים מהווים אף הם מקור טוב לקריאטין,
במיוחד דגי טונה, סלמון והרינג. למרות תכולתו הגבוהה במספר מזונות, מאבד הקריאטין
מערכו לאחר שעבר תהליכי בישול. אם כן, חלק ממחזור הקריאטין היומי מסופק באמצעות
המזון והשאר מופק באופן עצמאי על-ידי הגוף. כאשר אספקת הקריאטין לגוף גבוהה, פוחתת
פעילותם של מסלולי ההפקה העצמאיים של הגוף.
קריאטין הוא תרכובת שהגוף
מפיק משלוש חומצות האמינו ארגינין (arginine), גליצין
(glycine) ו-מתיונין (methionine). רוב
הקריאטין בגופינו נמצא בשרירי השלד, 5 אחוז הנותרים נמצאים בלב, במוח ובאשכים.
הדרך בה אנו מקבלים קריאטין היא במזון. מרבית הקריאטין בתזונה מגיע מבשר (ב-200
גרם בשר אדום יש כגרם אחד של קריאטין), אולם יתר הקריאטין מיוצר בגוף בכבד
ובכליות. בממוצע, השרירים שלנו דורשים כ-2 גרם קריאטין ביום (קצת יותר עבור אנשים
שריריים וקצת פחות באנשים רזים), תלוי ברמת הפעילות שלנו ובמסת השריר, כאשר קיים
ריכוז גבוה של קריאטין בסיבים לבנים. כאמור כמעט כל הקריאטין בגופנו (98%-95%)
אצור בשרירים. היתר (5%-2%) מאוחסן באברים שונים כגון המוח, הלב, המעיים ואשכים. רמה
בסיסית של קריאטין בשרירי השלד היא 120-130 מילימול לק"ג שריר, אחרי העמסת
קריאטין הרמה המכסימלית שניתן להגיע היא 155 מילימול לק"ג שריר.
נתחיל בהסבר
"ביולוגי" ומעמיק יותר. קריאטין קיים בתאי השריר בתור פוספוקריאטין
(phospohcretine) ומשמש ליצירת אנרגיה תאית להתכווצות
השריר. כמו כן הוא מאפשר לתאי השריר לספוח ולאגור כמות גדולה יותר של מים בתוכם
ובכך להגדיל את נפח השריר. קריאטין משמש את הגוף לייצור קריאטין פוספאט (בקיצור, cp) עליו
ניתן לחשוב כמעין מאגר אנרגיה זמינה. תפקידו של ה cp הוא
לעזור ביצירת מאגר האנרגיה התאית - ATP שפרושו - adenosine triphospate שמהווה את מקור האנרגיה בכל התאים בגוף. כדי להפיק אנרגיה
ממולקולת ATP, הגוף מפרק אותה ל ADP שפירושו - adenosine diphospate. בפירוק זה מתקבלת האנרגיה הדרושה ושני תוצרי לוואי של הפירוק: ADP וזרחן.
כדי שהגוף יוכל להפיק עוד אנרגיה, עליו לבנות מחדש את מולקולות ה ATP מתוך ה
ADP וחוזר חלילה. איפה נכנס קריאטין בכל התהליך המרתק הזה? cp מבצע
את התהליך החיוני כל כך לייצור ATP בכך שהוא תורם
קבוצת זרחן ל ADP.
מחקרים הראו כי נטילת קריאטין במינונים גבוהים (20-30 גרם
קריאטין ביום) במשך 5 ימים, גרמה לעלייה משמעותית בריכוז הקריאטין ובריכוז
הקריאטין-פוספט בשריר. צמחונים, המקבלים
כמות קטנה מאוד של קריאטין מן התזונה, נהנים מיכולת ספיגה מרשימה ביותר בהשוואה
לספורטאים הצורכים בשר. יכולת קליטת הקריאטין על-ידי השריר גדלה כאשר במקביל
לתקופת נטילת הקריאטין מבצעים הספורטאים מאמצים המאופיינים בפעילויות קצרות
ועצימות.
נטילת
קריאטין עשויה לתרום לשיפור יכולת הביצוע במגוון רחב של מקצועות ספורט, אולם בעיקר
מדובר בכאלה המאופיינים בפעילויות עצימות בודדות (כמו ריצה קצרה, שחייה למרחק קצר,
מירוץ אופניים או חתירה בקיאק) או ענפי ספורט המאופיינים במספר רב של ביצועים
קצרים ועצימים (כדורגל, כדורסל, כדורעף, כדוריד ועוד).
בנוסף
יסייע השימוש בקריאטין לכל ספורטאי המבצע אימוני משקולות הדורשים ביצוע מספר חזרות
בעצימות גבוהה במספר מערכות (סטים). לדוגמה: מרימי משקולות ומפתחי גוף. חשוב
להדגיש כי השיפור המיוחל בביצוע התחרותי הוא תוצאה של יכולת אימון גבוהה יותר
המושגת בעקבות השימוש בקריאטין ולא בעקבות נטילה חד-פעמית בסמוך לאימון עצמו.
קריאטין
הוא תוסף התזונה היעיל והנפוץ ביותר בקרב מתאמנים, הוא תורם לעלייה במסת השריר
ולשיפור בכוח והכל בפרק זמן קצר. אם מטרתך היא פיתוח גוף ובניית שרירים אז קריאטין
הוא התוסף בשבילך! מומלץ לשלב את הקריאטין עם תוספי מזון נוספים כגון: אבקת חלבון
או אבקת עלייה במסה.
אבקת
קריאטין מונוהיידראט של חברת Universal Nutrition מכילה קריאטין טהור 100% ונקי
מחומרי לוואי אחרים (נבדק במעבדה ואושר כחומר הפעיל בלבד - מסומן על האריזה על ידי
המונח
“Creapure”). האבקה הינה קריאטין-מיקרוני (Micronized Creatine) , כלומר שצורת
גרגירי האבקה קטנים ביותר ולכן נמהלים מיידית במים ואינם מותירים משקעים בדומה
לקריאטין הרגיל.
הקריאטין משמש להגדלת מסת השרירים ללא עודפי שומן!!! לפי
מחקר קליני שנערך על-ידי היצרן נצפתה עליה של כ- 25% במסה השרירית ללא עליה בעודפי
השומן לאחר שימוש קבוע במוצר בפרק זמן.
הקריאטין עוזר לחדש אנרגיה ע"י
בניית מולקולת
Adenosine Triphosphat -ATP שהן המקור לאנרגיה המכווצת את
שרירי הגוף.
בנוסף הקריאטין סופח יוני מימן ועל ידי כך מוריד את רמת החומציות בשריר ובכך סותר
את השפעת החומצה הלקטית הגורמת בסופו של דבר לעצירת הפעילות וההתפתחות (תחושת ה"צריבה"
שהמתאמן מרגיש בשרירים לאחר פעילות עצימה) . ייצור של יותר אנרגיה מונע עייפות
שריר ומאפשרת לכם להתאמן חזק יותר ולזמן ממושך יותר להשגת מקסימום אפקטיביות.
הקריאטין מגביר את הסינתזה (בניה) של חלבוני השריר. פעילות זו נגרמת
ע"י ספיחת נוזלים לתוך השריר ועימם גם חומצות אמינו. לפי מחקרים הקריאטין מסייע
למנוע עלייה ברמת הסוכר בדם (היפרגליקמיה) ע"י חיזוק פעילות האינסולין (ההורמון
האנבולי ביותר בגופינו) ובנוסף מצמצם את רמות הכולסטרול (היפרכולסטרולמיה) ומאפשר
לכן לזרימת דם תקינה יותר לשרירים.
המלצות לשימוש:
ערבב כפית אבקה עם כחצי ליטר מים, מומלץ להוסיף סוכר
ענבים לקליטה מקסימלית!
ישנם שלושה שלבים בצריכת קריאטין:
1. שלב העמסה - בשלב
הזה לוקחים 5 גרם (כפית) קריאטין 4 פעמים ביום (סה"כ 20 גרם) במשך שבוע.
בימי אימון כדי לצרוך את הקריאטין 1 בבוקר, 1 כשעה לפני אימון, 1 מיד אחרי האימון
, 1 לפני השינה. בימים בהם אינך מתאמן יש לצרוך את הקריאטין בהפרשים שווים לאורך
היום.
2. שלב
התחזוקה - בשלב
זה לוקחים פעם ביום 5 גרם קריאטין כ- 45 דקות לפני האימון, שלב זה נמשך 7 שבועות.
3. שלב
הפסקה - בשלב זה
הנמשך 4 שבועות מפסיקים לקחת את הקריאטין ונותנים לרמות הקריאטין בגוף לחזור לרמתם
הרגילה.
סה"כ לוקחים קריאטין במשך 8 שבועות ועושים הפסקה של 4
שבועות לפני
שמתחילים מחזור חדש. ניתן לוותר על שלב העמסה ולהתחיל מהשלב השני ולקחת קריאטין
פעם ביום למשך 8 שבועות (אין הבדל ממשי אם מוותרים על שלב ההעמסה, שלב זה תורם
לרוויה מהירה יותר של הקריאטין בשריר).
חשוב לזכור לקחת את הקריאטין עם כחצי
ליטר מים!
מקורות:
1. A. Casey, D.
Constantin-Teodosiu, S. Howell, E. Hultman,
anf P. L. Greenhaff
Creatine
ingestion favorably affects performance and muscle metabolism during
maximal exercise in humans
2. P. L. GREENHAFF, K. BODIN, K. SODERLUND,
AND E. HULTMAN
Effect of oral
creatine supplementation on skeletal muscle phosphocreatine
resynthesis
3. Nathan
Wilder, Richard
G. Deivert, Frederick Hagerman, and Roger Gilders
The effects
of low-dose
creatine supplementation versus creatine loading in collegiate
football players
4. K.
Vandenberghe, M. Goris, P. Van Hecke, M. Van Leemputte, L. Vangerven, and
P. Hespel
Long-term
creatine intake is beneficial to muscle performance during resistance
training
5. Michael E. Powers, Brent L. Arnold, Arthur L.
Weltman, David H. Perrin, Dilawaar Mistry, David
M. Kahler, William Kraemer, and Jeff Volek
Creatine
Supplementation Increases Total Body Water Without Altering Fluid
Distribution
6. Jeffrey
Stout, Joan
Eckerson, Kyle Ebersole, Geri Moore, Sharon Perry, Terry Housh, Anthony Bull, Joel Cramer, and Ash
Batheja
Effect of
creatine loading on neuromuscular fatigue threshold
7. Michael G.
Bemben; Debra A. Bemben; Darren
D. Loftiss; Allen W. Knehans
Creatine
supplementation during resistance training in college football athletes
8.
Creatine uptake
in isolated soleus muscle: kinetics and dependence on sodium, but not on
insulin
9. G. R.
Steenge, J. Lambourne, A. Casey, I. A. Macdonald, and P. L. Greenhaff
Stimulatory
effect of insulin on creatine accumulation in human skeletal muscle
10. Guerrero-Ontiveros
ML, Wallimann T.
Creatine
supplementation
in health and disease. Effects of chronic creatine ingestion in
vivo:
down-regulation of the expression of creatine transporter isoforms in
skeletal muscle.
11. Brault JJ,
Abraham KA, Terjung RL.
Muscle
creatine uptake
and creatine transporter expression in response to creatine
supplementation
and depletion.
12. Bralt JJ,
Terjung RL.
Creatine
uptake and
creatine transporter among rat skeletal muscle fiber types.
13. Murphy R,
McConell G, Cameron-Smith D, Watt K, Ackland L, Walzel
B, Walimann T, Snow R.
Creatine
transporter protein content, localization,
and gene expression in rat skeletal muscle. Am J Physiol Cell
Physiol. 2001
Mar;280(3):C415-22.
14. Walzel B,
Speer O, Boehm E, Kristiansen S, Chan S, Clarke
K, Magyar JP, Richter EA, Wallimann T.
New
creatine
transporter assay and identification of distinct creatine transporter
isoforms in
muscle. Am J Physiol Endocrinol Metab. 2002 Aug;283(2):E390-401.
15. Tarnopolsky
M, Parise G, Fu MH, Brose A, Parshad A, Speer O, Wallimann T.
Acute and
moderate-term creatine monohydrate supplementation does not
affect creatine transporter mRNA or protein content in either young or elderly
humans.
חלבון, מולקולה
אורגנית שיש בה פחמן, מימן, חמצן, חנקן, ולעתים גם יסודות אחרים. משקלה המולקולרי
גבוה (104-106).
החלבון
הוא פולימר של חומצות אמיניות - שרשרת ארוכה הנוצרת באמצעות קשרים פפטידיים (-NHCO-).
חלבונים
הם קבוצה של תרכובות אורגניות. החלבונים הם מהחומרים החשובים ביותר המרכיבים את
היצורים החיים; הם נמצאים בתאיו של כל יצור חי, ללא יוצא מן הכלל, ובתא עצמו
נמצאים החלבונים כמעט בכל מבנה ואברון שהוא. מכלול תכונותיו של האורגניזם
(הפנוטיפ) - כגון צבע עיניים, פעילות מערכת החיסון, רגישות לחומרים מסוימים - הינו
תוצאה ישירה של פעילות חלבונים.
בלועזית
נקרא החלבון פרוטאין, הנובע מהמילה היוונית פרוטו ("ראשוני"); בימים
עברו, לפני גילוי ה-DNA,
נחשב בטעות החלבון כחומר התורשתי העובר מההורים לצאצאיהם, וממנו מתפתחים התאים וכל
חלקי הגוף.
חלבון
הוא מולקולה אורגנית בעלת משקל מולקולרי גבוה. יחידת המבנה הבסיסית שלו היא חומצת
אמינו. חלבון סטנדרטי בנוי ממאות עד עשרות אלפי חומצות אמינו. לחלבונים מבנה
תלת-ממדי מורכב ביותר המכתיב את תפקידם ופעילותם בגוף החי.
החלבונים
נבנים בתוך התאים על-ידי הריבוזומים. בתהליך היצירה של חלבונים, הקרוי תרגום,
מתורגם המידע התורשתי המקודד ב-mRNA-
או RNA שליח, שהוא בעצמו משועתק מה-DNA. הגנים המרכיבים את ה-DNA,
הינם, לפיכך "תוכניות בנייה" לחלבונים. ה-DNA
מקודד ליצירת חלבונים באמצעות הקוד הגנטי, כך שכל שלושה נוקלאוטידים (אבני הבניין
של ה-DNA), מקודדים לחומצה אמינית אחת (שלושה
נוקלאוטידים המקודדים לחומצת אמינו מכונים יחדיו בשם קודון).
שרשרת
קצרה של חומצות אמינו מכונה פפטיד; שרשרת ארוכה מכונה פוליפפטיד. לאחר שמיוצר
הפוליפפטיד בריבוזום, הוא מתקפל למבנה תלת-ממדי מורכב ב-רשתית התוך פלסמית.
תהליך
היצירה של חלבון מתחיל בגרעין התא. בתחילה מופרדים שני גדילי הסליל הכפול של ה-DNA בעזרת אנזים, עליו אחד הגדילים נבנה mRNA. לאחר שהלה נוצר במלואו הוא נפלט לציטופלסמה
ומוצמד לאחד מהריבוזומים בתא בעזרת rRNA.
הריבוזום מתחיל לקרוא את הקוד הגנטי שמכיל ה-mRNA. כאשר הריבוזום מזהה את סוג החומצה האמינית
הנחוצה לפי הקוד הגנטי, הוא מושך אליו tRNA
הנושא חומצה אמינית מתאימה, ומוסיף אותה לשרשרת חומצות האמינות שכבר נוצרה. כאשר
יווצר הקשר הבא בשרשרת החומצות האמיניות ישוחרר ה-tRNA לציטופלסמה בכדי להצמד לחומצה אמינית חדשה
המתאימה לו. כך נבנית השרשרת עד שהחלבון מושלם. לאורך יצירת שרשרת חומצות האמינו
משוחררים חלקים מושלמים מהשרשרת לציטופלסמה עד שכל החלבון המושלם משוחרר (לעת עתה
במבנה ראשוני בלבד). בקצותיו של ה-RNA
השליח נמצאים קטעים שאינם מקודדים חומצות אמינו; תפקידם הוא לסמן את תחילתו וסופו
של החלבון.
החלבון
הבשל מסגל לעצמו את המבנה הסופי. לעיתים הבשלת החלבון כוללת גם קטיעה של מקטעים
מסוימים שלו, הוספה של קבוצות כימיות כסוכרים, זרחה, קבוצות גופרית ושומנים. כמו
כן, לעיתים החלבון חובר לחלבונים אחרים, רצועות RNA או ליונים ליצירת קומפלקס חלבוני פעיל. בעשורים האחרונים חלה התקדמות
כבירה בהבנת המבנה המרחבי של חלבונים על-ידי שיטות של גיבוש חלבונים והדמיית תהודה
מגנטית במסגרת תחום מחקר הקרוי ביולוגיה מבנית. המדע העוסק בחקר החלבונים,
בפעילותם ובקשרי הגומלין ביניהם הינו הביוכימיה.
תפקידי
החלבונים:
·
חלבוני ממברנה-
"תעלות", "משאבות"
·
חלבוני מבנה- דוג': קרטין, קולגן
(בונה סחוס)
·
חלבונים מתכווצים- בונים תאי שריר
·
חלק מההורמונים- חלבונים שמעבירים
מסרים בגוף (מתא לתא)
·
נוגדנים- חלבונים
ש"תוקפים" חומרים זרים
·
אנזימים- חלבונים שמפרקים או
מרכיבים חומרים אחרים בתאים
החלבון
הוא חומר מזין חשוב לחיי האדם ולרוב בעלי החיים, המספק את צרכי הגוף לחומצות
אמינו. בעלי החיים ממחלקת היונקים (בהם האדם) לא מסוגלים לסנתז את כל 20 חומצות
האמינו הדרושות להם, ולכן נדרשים חלבונים בהרגלי האכילה שלהם בכדי לרכוש את
החומצות שאין באפשרותם לסנתז - קרי חומצות אמינו חיוניות. כמות החלבונים הנדרשת
בדיאטה משתנה לפי גיל, מין, רמת הפעילות הגופנית, והמצב הבריאותי.
חסרים
בחלבונים יכולים להוביל לתחושת עייפות, עמידות לאינסולין, נשירת שיער, איבוד של
הפגמנטים של השיער, איבוד ממסת השריר, טמפרטורת גוף ירודה, אי-סדירות הורמונלית,
ואיבוד אלסטיות העור. חוסר חמור יותר בחלבונים, כמו זה המתבטא בעת רעב המוני, הוא
קטלני (כמו בתסמונת הקוושירקור).
ישנן
9 חומצות אמינו חיוניות לאדם:
איזולאוצין
היסטידין
ולין
לאוצין
ליזין
טריפטופן
מתיונין
פנילאלנין
תראונין
סכנות הצריכה המוגברת
צריכה
מוגברת של חלבונים נקשרה לבעיות הבריאותיות הבאות:
תגובות
מוגזמות במערכת החיסונית
תפקוד
לקוי של הכבד משום כמות מוגברת של משקעים רעילים
איבוד
מצפיפות העצמות - פריכות העצמות נגרמת משום חלחול סידן וגלוטמין מהעצמות ומהשרירים
במטרה לאזן את החומציות המתקבלת בתזונה (ה-pH
של הדם נשמר בסביבות כ-7.4).
החלבונים
יכולים לגרום לאלרגיות ולהוביל לתגובות אלרגטיות לסוגים מסוימים של מזונות. זאת
משום שהמבנה של כל סוג חלבון שונה, כאשר חלק עשויים לעורר אלרגיות והשאר יתקבלו
בלי בעיות. כך למשל אנשים רבים אלרגיים לקזיאין - החלבון שבחלב, או לגלוטן -
החלבון בחיטה ובדגנים אחרים.
מקורות:
http://www.elmhurst.edu/~chm/vchembook/565proteins.html
http://www.cryst.bbk.ac.uk/PPS2/projects/day/TDayDiss/
אולטרא
וואי פרו - Ultra Whey Pro
אולטרא
וואי פרו של חברת יוניברסל נוטרישן מציבה סטנדרט חדש עבור אבקות חלבון איכותיות. בין אם אתה מתאמן שרוצה לבנות מסת שריר
או אם אתה בדיאטה להורדת משקל, אולטרא וואי פרו
מספקת מקור מצוין של חלבון כדי לעזור לך במטרותיך.
כל
מנה מכילה 22 גרם של חלבון מי
גבינה איכותי המגיע מתערובת ייחודית של
יוניברסל.
PureWhey™ Protein Blend - תערובת של מי גבינה מרוכזים אולטרא סינון, מי גבינה איזולאט, פפטידים של מי גבינה ופפטידים
של גלוטמין.
בניגוד
לאבקות חלבון אחרות שמשתמשות
בתהליך של שחלוף יונים
(Ion Exchange), תהליך שפוגע באיכות
החלבון
ומסלק מקטעי חלבון רבי ערך. אולטרא וואי פרו
מיוצרת בתהליך חדשני ביותר בטמפרטורה נמוכה
ובסינון אולטרה, תהליך ייצור זה מונע את פירוק החלבונים ושומר על ערכם הביולוגי הגבוה של 104%,
כלומר
יעילות מקסימלית בבניית רקמות השרירים
והגוף.
בעקבות
תהליך הייצור המיוחד אולטרא וואי פרו מכילה את כל חלקי החלבון כולל פפטידים (שרשראות של חומצות אמינו) כגון:
לקטו- גלובולין, לקטו-אלבומין, אימונו-גלובולינים
ולקטו-פרין.
אולטרא
וואי פרו גם מהווה מקור מעולה של גלוטמין ושל חומצות אמינו מסועפות
(BCAA).
האבקה
מכילה כמות נמוכה של פחמימות ושומנים
והיא
מתערבבת בקלות ליצירת שייק חלבון טעים ואיכותי.
• מתערבבת בקלות
• מכילה
פפטידים של חלבון מי גבינה
• מועשרת
בפפטידים של גלוטמין
• 22 גרם
חלבון בכל מנת הגשה
• אינו
מכיל לקטוז (סוכר החלב)
• אינו
מכיל אספרטיים
לחצו
כאן אם ברצונכם לראות את החברות המובילות ברצונכם החלבונים!
המילה
פחמימה מורכבת מהמילים פחמן ומים. גם בשפות האירופאיות מורכבת המילה לפחמימה
מהמילים לפחמן ומים; כך למשל באנגלית: פחמימה היא Carbohydrate, מילה המורכבת מ-Carbon ("פחמן") ו-Hydrate ("הידרט", תרכובת המכילה מולקולות
מים). שמן של הפחמימות נעוץ בהרכבן הכימי: רובן המוחלט של הפחמימות מורכבות ממספר
מסוים של אטומי פחמן וממספר זהה של מולקולות מים. הפחמימות הינן למעשה תרכובות
"פחמן ממוים" (פחמן הידרטי).
המילה
סוכר משותפת לשפות רבות, באירופה ומחוצה לה. מקורה של המילה בסנסקריט (Sarkara), ופירושה המקורי: "אבנים קטנות".
המונח סכריד (Saccharide),
המשמש לעתים לציון סוכרים, קרוב יותר לשורש המקורי. בשפת היום-יום משמשת המילה
סוכר ככינויו של סוכרוז, הסוכר הלבן המשמש להמתקת מאכלים. זהו אמנם לא הסוכר הנפוץ
או הבסיסי ביותר, אך הוא הנפוץ ביותר בשימוש ישיר של האדם; עקב זאת זכה הסוכרוז
לכינוי המייצג את כל משפחת הסוכרים.
מבחינה
כימית גרידא המונחים פחמימה וסוכר זהים. למרות זאת, השתרש הנוהג לכנות את הפחמימות
הפשוטות והקטנות יותר סוכרים. הפחמימות שלפי הגדרה זו אינן סוכרים הם תאית, עמילן,
גליקוגן ונגזרותיהם. כל אלו הינם מולקולות ענק, פולימרים המורכבים מאלפי יחידות של
הסוכר הפשוט גלוקוז.
הגדרה
אחרת לסוכרים היא "פחמימות בעלות טעם מתוק"; לרוב הסוכרים אכן טעם מתוק.
עמילן, למשל, הינו חסר טעם. כשלועסים פיסת לחם במשך זמן רב היא הופכת בהדרגה
למתוקה. העמילן הרב המצוי בלחם מתמוסס ומתפרק ליחידות הגלוקוז המרכיבות אותו.
גיינרים לעלייה במשקל
לחצו כאן !
חומצות
אמינו הן יחידות המבנה הבסיסיות של חלבונים.
חומצה
אלפא-אמינית מורכבת מקבוצת אמין, קבוצת קרבוקסיל, אטום מימן ושייר (קבוצת R) משתנה, הקשורה לאטום (פחמן) מרכזי הקרוי
פחמן-אלפא. קבוצת ה-R היא שרשרת
הצד של החומצה. חומצות אמינו נקשרות אחת לשנייה בקשר המכונה קשר פפטידי.
בטבע
מוכרות מעל 500 חומצות אמינו, חלקן אפילו נמצאו במרכיבי מטאוריטים.
מיקרואורגניזמים וצמחים מייצרים לעיתים חומצות אמינו יחודיות.
גוף
האדם עושה שימוש בעשרים חומצות אמינו סטנדרטיות לבניית החלבונים. את כל החומצות
הללו עשוי האדם לקבל מהמזון. את חלקן הוא מסוגל לסנתז בעצמו, בעיקר בכבד. את
החומצות שהאדם מסנתז בעצמו אין הוא חייב כמובן לקבל מהמזון ולכן הן נקראות חומצות
אמינו בלתי-חיוניות. בכל רקמות הגוף ובעיקר בכבד נעשה גם תהליך המכונה דיאמינציה (deamination) כאשר חומצת אמינו הופכת לחומרים כימיים אחרים
וביניהם גם לשומן.
מבין
חומצות האמינו שבהן עושה האדם שימוש, יש שמונה שאותן יש הכרח לקבל מהמזון מפני
שהגוף אינו יכול לייצרן בעצמו; לכן נקראות הן חומצות אמינו חיוניות (לויצין,
טראונין, פנילאלנין, ליזין, איזולויצין, טריפטופאן, ולין, מיונין). בנוסף, חייב כל
אדם לקבל מהמזון גם חומצה נוספת, חומצה חצי-חיונית, היסטידין, אשר למרות שהגוף
יודע לסנתז אותה, מסתבר שהוא אינו מסנתז אותה בכמות מספקת. חומצה אחרת, ארגינין,
חצי-חיונית גם היא, בעיקר עבור תינוקות וילדים הזקוקים לה בכמות העולה בהרבה על זו
שאותה הם מסוגלים לייצר בעצמם.
לכל
חומצת אמינו יש צד אמיני (NH2)
וצד קרבוקסילי (COOH). הקשר הפפטידי נוצר
בין שתי קבוצות אלו. החומצות נבדלות האחת מהשנייה בשייר הצצדי שלהן בלבד. ניתן
למיינן לקבוצות לפי תכונות השייר הצדדי: ארומטי או אליפטי, בסיסי או חומצי,
הידרופילי (קוטבי, מסיס במים) או הידרופובי (לא-קוטבי, שומני) ועוד.
שתי
חומצות אמינו המחוברות בקשר פפטידי נקראות דיפפטיד; שלוש חומצות - טריפפטיד; 10
חומצות ומעלה - פוליפפטיד; 30 עד 50 חומצות - אוליגופפטיד; מעל ל-50 חומצות -
חלבון.
אמינו
1900 - Amino 1900
• כל טבליה מכילה 1900 מ"ג של חומצות אמינו
באיכות גבוהה
• האצת תהליך
הבנייה והתאוששות של השריר
• מעושרת בויטמין B6
• מעושרת בחומצות אמיניות מסועפות
(BCAA)
חומצות
האמינו 1900(מ"ג) של חברת יוניברסל נוטרישן מהוות פריצת דרך בתחום תוספי המזון. הפורמולה הייחודית של
יוניברסל מיוצרת בתהליך המאפשר את
קליטתן המהירה של החומצות בשריר תודות לקשרי הפפטידים של חומצות אמינו באיכות גבוהה.
הפורמולה
מאוזנת מבחינה מדעית ובעלת זמינות ביולוגית גבוהה,
כל
זאת כדי לעזור לך להשיג גדילת שרירים אופטימלית, התאוששות מהירה ושיפור בביצועים.
החומצות
אמינו 1900 של יוניברסל חיוניות להשגת רמת חנקן חיובית בגוף, דבר הגורם להיווצרותם של תהליכים אנבוליים (בניית שרירים). כל
מנה מכילה כמות גדולה של חומצות
אמיניות מסועפות (BCAA) החשובות לבניית
שרירים והפקת אנרגיה.
בנוסף
הפורמולה מעושרת בויטמין B6
החשוב
לספורטאים משום שהוא הויטמין היחיד שקשור
בצורה ישירה לאכילת חלבון.
B6 עוזר
בפירוק החלבון ובספיגתו בשריר.
עוד
מכילה הפורמולה אינזימי עיכול מיוחדים שמסייעים בספיגה מהירה של החומצות בגוף.
אבקת גלוטמין
- Glutamine Powder
חומצות אמינו
משמשות כאבני הבנין של החלבון ורקמות השריר. ישנן
22
חומצות כאשר 8 מתוכן הן הכרחיות. גלוטמין היא החומצה הנפוצה ביותר בגוף והיא מהווה
כ- 60% מחומצות האמינו בשריר. תפקידה העיקר הואי לשמר את מסת השריר ולמנוע את
פירוקו. כדי להשיג את המטרה של שמירה
גלוטמין
היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע.
גלוטמין
הינה נגזרת של חומצת אמינו אחרת, חומצה גלוטמית. השייר של חומצה גלוטמית מסתיים בקבוצת
קרבוקסיל (COOH), ואילו השייר של
גלוטמין מסתיים בקבוצת אמיד (CONH).
עקב
הקרבה בין שתי החומצות קיים סימול ארוך המציין גלוטמין או חומצה חומצה גלוטמית - Glx - וכן סימול קצר - Z.
השייר
של גלוטמין מורכב, אם כן, משתי קבוצות מתילן (CH2)
ומקבוצת אמיד. קבוצת האמין (NH),
המהווה חלק מקבוצת האמיד, הינה קוטבית; השייר של גלוטמין מסוגל ליצור קשרי מימן עם
מולקולות מים, ולפיכך גלוטמין הינה הידרופילית ומסיסה במים. שיירי גלוטמין נוטים
להופיע באזורים החיצוניים של חלבונים, שם הם מסוגלים לבוא במגע עם המים המקיפים את
החלבון בסביבה התאית.
קיימות
השערות כי אצל חולים במחלות של מערכת החיסון, כגון איידס, קיים ניצול גבוה מהממוצע
של גלוטמין. גלוטמין משמש בתהליך העיכול ומחסור בו עלול לתרום לפגיעה במערכת זו.
גלוטמין
הופך לחומצה גלומטמית בנוירונים בעזרת האנזים גלוטמינאז. תהליך זה אינו מזיק כל
עוד לא נוצרת הצטברות גלוטמין מחוץ לתאי המוח; חוקרים כיום מאמינים שהצטברות כזו
יכול להגרם, בין השאר, מצריכת יתר של גלוטמין.
הצטברות
גלוטמין נצפית במחלת אלצהיימר, מחלת הנטינגטון ובמחלת לו גריג. בנוסף, רמות גבוהות
של גלוטמין נקשרו לעלייה ברמת הרדיקלים החופשיים במוח, שפוגעים ביכולת
המיטוכונדריה בתאי המוח לייצר אנרגיה. פגיעה בייצור זה גורמת לאקסיטוטוקסינים, כמו
חומצה גלוטמית, להפוך לרעילים יותר. פגיעה זו קטנה בצורה משמעותית באתלטים פעילים,
שכן פעילות כושר גורמת לצריכת גלוטמין על-ידי השרירים.
מבין
כל חומצות האמינו, גלוטמין הינה
החומצה
השכיחה ביותר בגופנו, היא מהווה כ- 60% מכלל מאגר החומצות האמיניות בשריר.
במהלך
אימון אינטנסיבי הגוף לא מייצר מספיק גלוטמין כתוצאה מכך הוא מפרק רקמות שריר כדי להשיג את הגלוטמין וכך נוצר מצב
קטבולי. תוספת גלוטמין עוזרת לשמור
על
מסת השריר ועל המערכת החיסונית וכך מבטיחה התאוששות מהירה יותר לאחר האימון ומונעת את המצב של "אימון יתר". בנוסף
משמש הגלוטמין כנשא חנקן לשריר (חיוני ליצירת חלבון), הוא משפיע על הפרשת הורמון הגדילה ובשילוב עם פחמימות
הגלוטמין מגדיל את רמות האינסולין
בגוף.
כל
היתרונות הללו הפכו את הגלוטמין לאחד מתוספי המזון הפופולרים ביותר בקרב מתאמנים ולמרכיב חשוב בתזונת ספורטאים.
אבקת
גלוטמין ה- 100% טהורה של
יוניברסל נוטרישן, מספקת את המקור האיכותי, המהיר והטהור ביותר של גלוטמין שקיים היום בשוק.
המלצות
לשימוש:
ערבב
1-2 כפיות מלאות של אבקה עם 1- 1.5
כוסות מים, מיץ או חלב.
לתוצאות
אופטימיליות מומלץ לשתות ביחד עם משקה החלבונים.
BCAA -
חומצות אמיניות מסועפות שרשרת 
BCAA
- חומצות אמיניות מסועפות שרשרת (ואלין, איזולאוסין, לאוסין) המהוות כשליש מחלבוני השריר.
מאמץ גופני גורם בעיקר לדלדול הוואלין.
BCAA חיוניות
לסינתזת אלנין וגלוטמין, המשוחררות בכמות גדולה במהלך מאמץ אינטנסיבי. יתרה מזו,
BCAA משמשות
כספק ישיר לאנרגיית שריר (במיוחד במאמצים
אירוביים
כדוגמת רכיבה על אופניים) ובכך מונעות פירוק של חומצות אמיניות אחרות, בעיקר לאוסין.
תפקידן
של ה-BCAA בהקשר של רוכבי אופניים:
1. מונעות דלדול
שריר
בקרב ספורטאי סבולת הזקוקים לכמות אנרגיה רבה, משום שהן מהוות בסיס למחזור האלנין המייצר גלוקוז כמקור אנרגיה שרירי.
2. מפחיתות עייפות משום שהן מתחרות בטריפטופאן המהווה חומר מוצא לייצור סרוטונין, מוליך-עצבי
המתווך הופעת תחושת עייפות במערכת העצבים
המרכזית (CNS).
המלצות
לשימוש – 3 גרם BCAA לכל שעת אימון יחד עם משקה איזוטוני
וכעת
נפרט אותו שלושת חומצות אמינו אילו:
ולין
(Valine) היא אחת
מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע.
איזולאוצין
(Isoleucine) היא אחת
מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע.
לאוצין
(Leucine) היא אחת
מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע.
זוהי
חומצת האמינו השכיחה ביותר, והיא מהווה בממוצע 9.1% מכלל חומצות האמינו בחלבונים.